פסק-דין בתיק עפ"א 183/08

ביום 31/05/06 הורשע המערער, על פי הודאתו בעבירות של תקיפה לשם גניבה, גניבה, פריצה לבנין שאינו דירה לשם ביצוע גניבה, (4 מקרים), והיזק לרכוש בזדון, (4 מקרים), עבירות שיוחסו לו במסגרת כתב האישום שהוגש כנגדו בתיק פ' 2197/06 (שלום נצרת).

המערער הודה במסגרת אותו הליך, בשני אישומים נוספים, פ' 3436/06, (בית משפט השלום בחיפה) ופ"א 1068/04 (של תחנת כפר סבא), שעניינם גניבה והחזקת סם שלא לצריכה עצמית.

לאחר הרשעתו, נשלח המערער למחלקה האשפוזית בחיפה לצורך גמילתו מסמים ולאחר מכן עבר לקהילה הטיפולית "מלכישוע", לטיפול למשך שנה וחצי, מתוכן, שנה אחת במסגרת סגורה ומחצית השניה במסגרת פתוחה.

בגזר הדין מיום 18/09/07, נוכח התקדמותו של המערער בתהליך הטיפולי, החליט בית המשפט קמא (כב' השופטת ל. יונג-גפר), לאמץ את המלצות שרות המבחן וליתן למערער הזדמנות נוספת לשקם את חייו, חרף עברו הפלילי.

בעשותו שימוש בסמכותו על פי סעיף 85 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, החליט בית המשפט קמא שלא להורות על הפעלתם של 3 מאסרים מותנים חבי הפעלה, שהיו תלויים ועומדים כנגד המערער, מאסרים מותנים בני 10 חודשים, 6 חודשים ו - 36 חודשים, ובמקום זאת הורה על הארכתם, תוך העמדת המערער בפיקוח שרות המבחן לתקופה של 24 חודשים. במהלך תקופת הפיקוח, חויב המערער לסיים במלואה את התוכנית הטיפולית, לרבות שלב ההוסטל ולמלא כל הוראות שרות המבחן וגורמי הטיפול. בנוסף חויב המערער לחתום על התחייבות בסך 5,000 ש"ח, להמנע מביצוע עבירה.

ביום 28/11/07 הגיש שרות המבחן בקשה לדיון מחודש בעניינו של המערער, אשר הפר את תנאי צו המבחן לאחר שבבדיקת פתע שנערכה לו נמצאו שרידי סם הרואין, ולאחר מכן, עזב המערער את ההוסטל. המערער פנה אמנם למרכז עירוני לטיפול בהתמכרויות, אך בבדיקה שנערכה לו נמצאו שוב שרידי סם.

לבקשת ב"כ המערער, הסכים שרות המבחן לבדוק אופציות טיפוליות חלופיות, ובית המשפט קמא דחה את הדיון בבקשה על מנת למצות בדיקה זו.

בתסקיר משלים שהוגש לבית המשפט קמא, נמסר כי הוצע למערער להשתלב במחלקה אשפוזית, אך המערער עזב את המחלקה על דעת עצמו לאחר כ - 3 ימים.

לאחר דברים אלו, הופקע צו המבחן בהסכמה. בהזדמנות זו, המערער ביקש לצרף ולהודות בתיק נוסף - פ"א 30525/08 (תחנת מגדל העמק) שעניינו החזקת סם מסוג הרואין במשקל של 0.6 גרם מיום 04/03/08.

כמו כן, אוחד הדיון עם תיק פלילי 08-03-1463 (שלום נצרת), שם הודה המערער והורשע בעבירות התפרצות לבנין והיזק בזדון, וזאת בכך שביום 01/03/08 פרץ לבת מרקחת וגנב מתוך שתי קופות סכום של 500 ש"ח.

שתי עבירות אלו ביצע המערער שעה שהבקשה להפקעת צו המבחן תלויה היתה ועומדת כנגדו, ולאחר שבפני בית המשפט קמא ביקש לבדוק אופציות חלופיות להשלים את הטיפול, תוך הבעת נכונותו לעשות כל שידרש על מנת שמאמציו לא ירדו לטמיון.

בגזר הדין מיום 13/05/08, אודותיו נסוב ערעור זה, פירט בית המשפט קמא בהרחבה את מאמצי השיקום של המערער, ואת תסקירי שרות המבחן והתרשמותו מהעדר יכולתו של המערער, בשלב זה, לערוך שינוי לטווח ארוך באורחות חייו.

בסופו של דבר, לאחר ששקל את כל השיקולים לזכותו של המערער, לרבות המאמצים שעשה בתחילת הדרך להגמל מן הסם, ולמולם את חומרת מעשיו, והעובדה שהמערער חיבל במו ידיו בהזדמנות שניתנה לו, דן אותו בית המשפט קמא ל - 18 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו), שלושה מאסרים חבי הפעלה, שהוארכו בגזר הדין מיום 18/09/07 בני 6 חודשים, 10 חודשים ו - 36 חודשים, הופעלו בחופף זה לזה, ונקבע כי 6 חודשים מתוכם ירוצו בחופף למאסר שהוטל על המערער בגזר הדין.

כך שסך כל המאסר בפועל הועמד על 48 חודשים בניכוי ימי מעצרו.

בנוסף הוטלו על המערער מאסרים מותנים והופעלה התחייבות בסך של 5,000 ש"ח.

הערעור מכוון כנגד חומרת גזר הדין, אשר לגישת המערער הינו מחמיר יתר על המידה ואיננו לוקח בחשבון את נסיונות השיקום שלו, התקופה הארוכה בה שהה ב"מלכישוע", הודייתו והחסכון בזמן שיפוטי.

לא מצאנו כל חומרה בגזר הדין שהוטל על המערער, המחייבת התערבותנו.

בית המשפט קמא הלך כברת דרך ארוכה כלפי המערער, כאשר נתן לו הזדמנות מלאה לזנוח את דרכו ולעלות על דרך חדשה. בית המשפט קמא האריך 3 מאסרים מותנים שהיו תלויים ועומדים כנגד המערער, שמשכם המצטבר מגיע ל - 52 חודשים, איפשר לו להשלים את ההליך הטיפולי, והזהירו כי אם יפר את צו המבחן עלול להגזר דינו מחדש.

כשתקופות מאסר מותנה ממושכות תלויות כנגדו, לא עמד למערער כוחו להתמיד בטיפול והוא שב לבצע עבירות דומות.